קבלת ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי לשחרר ממעצר מואשם בחברות בהתאחדות בלתי מותרת וביצוע שירות

המשיב, עמרו אחמד מחמוד חאמד, יליד 1985 מסילוואד, נעצר ע"י כוחות הביטחון בתאריך 15.4.08. ימים לאחר מכן הצליחה התביעה הצבאית להניח כתב אישום על דוכן ביהמ"ש, המייחס למשיב שתי עבירות. האחת כי היה חבר בהתאחדות בלתי מותרת, ואילו העבירה השנייה מייחסת לו ביצוע שירות עבור התאחדות זו.

בימ"ש קמא בחן את התשתית הראייתית בתיק ומצא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר אם ייתן בה בימ"ש את אמונו, אזי יורשע המשיב כבקשת התביעה. אולם, בכל הנוגע לעילות המעצר, קבע ביהמ"ש כי מסוכנותו של המשיב אינה כה חריפה, הגם כי קיים חשש כי יימלט מן הדין לנוכח עברו ומאסר בר הפעלה העומד ותלוי נגדו. בנסיבות אלו, הורה ביהמ"ש לשחרר את המשיב בתנאים, אשר יבטיחו המשך התייצבותו לשורת הדיונים אשר יתקיימו בעניינו.

התביעה הצבאית לא השלימה עם החלטתו של ביהמ"ש, והזדרזה לערור לבימ"ש זה, והניחה אגב כך בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים של המשיב. לטעמה של התביעה שגה ביהמ"ש באשר לעילות המעצר. שגה בשל מסוכנות ברורה הנובעת מהמשיב, ושגה בשנית, לנוכח חשש ההימלטות מהדין. לא כך סברה הסנגוריה אשר הצביעה על היעדר "כוח ביצועי", ומכאן כי לא יכול היה המשיב להיות חבר במסגרת אשר טרם התגבשה. כל אלו ציין כדי להצביע על היעדר מסוכנות.

בחנתי את תיק החקירה, עמדתי בפרוטרוט על שורת הראיות שנאספו בתיק, בחנתי את טענות הצדדים, והגעתי למסקנה כי אין אני יכול לתמוך בעמדתו של ביהמ"ש וכי אכן נפלה שגגה במלאכתו.

באשר לתשתית הראייתית, תמים דעים אני עם החלטת בימ"ש קמא כי אכן קיימת תשתית ראייתית לכאורית ראויה לצורך ההליך. על יסוד החומר שהתגבש בתיק החקירה, עולה כי המשיב גייס מספר פעילים ל"כוח הביצועי" של החמא"ס. אמנם, מבקש המשיב לקבוע כי לא היה שייך לארגון מסוים, ומאידך, מבקשת הסנגוריה לקבוע כי אין כל ראייה אשר תתמוך בקיומו של ה"כוח הביצועי" האמור. ברם, אין ספק כי מי אשר שלח ידיו בפעילות שכזו, ודאי משויך הוא ארגונית לחמא"ס, שכן מה לו לגייס פעילים למסגרת זו, אם אין הוא בא בשעריה.

אגב סוגייה זו,ומשמצאתי כי אף אין צורך בכך, תמהתי מה טעם ראו הצדדים בבחינה מחודשת של התשתית הראייתית בתיק, משקבע בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית ראויה. להזכיר כי לפניי עררה של התביעה בלבד, ובהיעדר ערר שכנגד מטעמה של הסנגוריה, סבור הייתי כי אין מקום לפתוח סוגיה זו בפעם נוספת.

ובאשר לעילת המעצר, דומני כי אכן שגה ביהמ"ש בהחלטתו. פעילות זו של גיוס פעילים לחמא"ס או ל"כוח  ביצועי" מטעמו, הינה פעילות אשר מסוכנות בצידה, ולא ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר. אין כל ספק כי לנוכח מאסר בר הפעלה התלוי ועומד כנגד המשיב, כמו גם לנוכח העונש לו הוא צפוי, קיים חשש אמיתי וחריף כי המשיב יימלט מאימת הדין ולא ישוב להמשך הדיונים בעניינו.

מטעמים אלו החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 29 באפריל 2008, כ"ד בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: